<h1>סמ"ק סימן רמ"ז</h1>
<h2>דף סו.</h2>
ושנוי השם קונה עם יאוש, ושנוי מעשה בלא יאוש ושנוי (דף צ"ג) החוזר לברייתו אינו שנוי, וגזילה שלא נשתנית (ממשמעות הגמרא ס"ה וב"מ מ"ג) והוקרה היוקר לנגזל, וגזל מטבע ונפסל אומר לו הרי שלך לפניך, אבל נסדק לא, וכן בהמה והזקינה, אבל הכחישה לא, ואם גזל בהמה ועשה בה מלאכה אינו חייב לשלם שכר הבהמה, ואם הוא רגיל בהן קונסין אותו אפילו בח"ל, והדר בחצר חבירו שלא ברשות אע"פ שהוא עשוי לשכור אם אין החצר עשוי' להיות נשכר' פטור ואם עשויה להיות נשכרת אע"פ שאינו עשוי לשכור חייב להעלות לו שכר.
<h2>דף סח.</h2>
וכל זמן שלא נשתנית הגזלה חוזרת בעיניה, נשתנית נותן דמיה, מכרה או נשתנה אם נתייאשו הבעלים קודם לכן נקנית ביאוש ובשנוי רשות ואינה חוזרת בעין, אך הגזלן חייב לתת לו דמיה, ואם לא נתיאשו חוזרת בעיניה.
<h2>דף צג:</h2>
להשיב גזל כדכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל, ודרשו רבותינו (הגוזל דף צ"ד) בין שהוא הודה מעצמו בין מחמת שבאו עדים חייב לשלם הקרן ולא השבח, וגזל קורה ובנאה בבירה תקנו חכמים (הנזקין דף כ"ד) שיטול דמים מפני תקנת השבים.
<h2>דף צד:</h2>
ומה ששנינו הגזלנים ומלוי בריביות שהחזירו אין מקבלין מהם פירש רבינו תם (בתוס') דהיינו דוקא לאותו דור שתקן רבי כן, עוד אומר רבינו יצ"ו דהיינו דוקא אותם שכל ימיהם הורגלו בכך.
<h2>דף קג.</h2>
והגוזל (דף ק"ה) פחות משוה פרוטה לא ניתן להשבון ואיסורא דעבד עבד, ופרוטה הוא קרוב לרביע והוא שאנו קורין פיגטבונא.
<h2>דף קג:</h2>
והשולח יד בפקדון (ב"מ מ"ג ומ"ד כל הסוגיא) חייב באחריות עד שיודיע לבעלים ואפילו לא שלח יד בכולו כיון שהגביה כולו חייב באחריותו בכולו כגון שהגביה החבית ליטול ממנה רביעית, אבל הטהו ולא הגביהו אינו חייב אלא באחריות רביעית, ודוקא נגנבה אבל החמיצה חייב באחריות כולה דגירי דידיה אהנו ליה, ואם הגביה ארנקי ליטול ממנה דינר איבעיא לן אי חייב בכולה או לא, ולצאת ידי שמים יחזיר והיכא שנשבע לו (ב"ק ק"ג) יוליכנו אחריו אפילו למדי, ודיני גזלן לא כתבתי כאן אלא מה שמוטל על האדם לעשות.
